כבר בילדותו עידן ידע להחליט החלטות עצמאיות בנוגע לאורח חייו; בסוף חטיבת הביניים עבר ללמוד בפנימייה במרכז הארץ, הרחק ממשפחתו.
טוב ליבו וכושר מנהיגותו של עידן ניכרה בפעילותו בפנימייה. בהמשך חייו עידן הוציא לפועל כל רצון ותשוקה שאי פעם הייתה לו – בצבא שרת בצנחנים כחובש קרבי, כמו שרצה.

לאחר מכן יצא לטיול ארוך של ששה חודשים בדרום אמריקה. בנוסף עבר קורס מצילים, עבד כמציל וכמגיש עזרה ראשונה, הפך למנהל סניף "ריקושט" באילת ויצא לעשרות טיולי סנפלינג וטיפוס ברחבי הארץ, בעיקר בהרי אילת, עם משפחתו וחבריו לעבודה. עידן היה פעיל בקיר הטיפוס של מתנ"ס קולייר באילת, וכן ביקר קשיש שאימץ פעמיים בשבוע.
אבל עידן היה יותר משאפשר לסכם בביוגרפיה אובייקטיבית. הוא היה החוליה המקשרת בין הוריו וששת אחיו ואחיותיו, תמיד התעקש להימנע ממריבות ולימד את מכריו איך לפתור את בעיותיהם דרך חשיבה נכונה. הוא למד רפלקסולוגיה כדרך רפואה אלטרנטיבית, והעביר טיפולים בהתנדבות למי שחש שזקוק להם. הוא האמין בכל ליבו שהחיים הם מה שאנחנו עושים מהם, ולימד אהבה וצחוק כמרפא לכל מחלה, וגישה טובה כפתרון לכל בעיה.

עידן קובי נהרג בתשיעי לאוגוסט, 2006, בעת שירותו במלחמת לבנון השנייה. הוא הותיר אחריו הורים, שישה אחים וחלל גדול.