אהבת ברברה את הים עברה לנאור אשר אהב לשחות, לצלול, לשוט ולגלוש עם מצנח רחיפה ועם גלשן גלים. כמו-כן אהב ל"שרוץ" עם משפחתו ועם חבריו בים.התנסה בהצלחה רבה גם בשקי וסנאובורד בהרים של אירופה בחופשות החורף.

נאור גדל בבתי הילדים של הקיבוץ ולמד בבית הספר היסודי המקומי, ובחטיבת הביניים והעליונה האזורי "חוף הכרמל". החל מגיל 13 עבד נאור בבריכות הדגים של הקיבוץ והיה זה אך טבעי שאחרי הצבא יחזור נאור הביתה ויעבוד במקום בו יוכל לשלב את עבודתו עם אהבתו למים, לבעלי חיים ולטבע.עם רקע איטלקי ודרום אפריקאי, אין פלא שמגיל קטן נאור אהב לגדל תבלינים ולהכין ארוחות מעניינות וטעימות לחבריו ולמשפחתו – שאנו כולנו אהבנו!נאור ידע לחיות ולבלות תוך שיש לו כל כך הרבה תחומי עניין אותם פיתח והעמיק עם התבגרותו. גינון, בעלי חיים וטבע, צילום ופיתוח, ספרים ומוסיקה.

לאחר סיום בית הספר התגייס נאור לצה"ל. הוא סיים בהצלחה מספר קורסים והתקבל לסיירת "יעל", יחידת עילית בחיל ההנדסה. בנוסף להיותו לוחם, שימש כחובש קרבי ביחידה וסיים בהצלחה קורס כמציל וכצלף.

בטיולים עם משפחתו באירופה ובטיול גדול במרכז ודרום אמריקה פגש בתרבויות מגוונות שהשאירו חותמן עליו.
נאור אהב סוגי ספורט שונים – טניס, כדורסל וכדורגל. ביחד עם שני אחיו הצעירים שיחק בקבוצת הכדורגל של מעגן מיכאל. הקבוצה ביחד איתו זכתה חודש לפני שנהרג, גם באליפות הליגה וגם בגביע האזורי.חודשים ספורים לפני המלחמה ממנה לא חזר נאור התחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה.

נאור היה נער יפה ,גבוה, רגיש, חזק, אקשן, הרפתקן, סקרן, ידיד, אך ובן הדואג למשפחה ולסביבה.במלחמת לבנון השנייה צורף לגדח"ן כחובש רץ לתת עזרה לחבריו הפצועים ובאותו זמן מצא מותו.נזכור אותו לתמיד.