ב 14 לנובמבר השתתפו עשרות משפחות בטיול לתל חדיד לזיכרו של חברנו היקר יוני שיום הולדתו צוין ב 10 לנובמבר.

 את הדברים הבאים כתבה יונה, אימו של יוני

יוני, היום לא אהיה עצובה, היום נציין את יום הולדתך ה- 32.

אני נרגשת ונפעמת למספר הבאים, למספר האנשים שנמצאים איתנו כאן, למספר האוהבים את יוני.

נמצאים כאן איתנו אנשים יקרים שהכירו את יוני וכאלה שלא הכירו אותו אישית אך שמעו עליו ומכירים אותו מהסיפורים ומהמפגשים וכולם חברו יחד.

וכל זה כל כך מתחבר ומתקשר לדמותו של יוני למה שהיה יוני. יוני אהב אנשים אהב הרבה אנשים, אהב אנשים שונים ומשונים. ילדים, אנשים צעירים ומבוגרים אנשים שגרו בעיר ובכפר, אנשים עם משלוחי יד שונים, אנשים עם דעות והשקפות שונות, אנשים מתרבויות שונות ובקיצור אנשים. לכל אחד הייתה לו הרגישות, ההבנה, הסבלנות, הכבוד והפינה בלב. וכל אחד הרגיש שהוא האחד והיחיד, יוני שאהב לטיל בכל מקום בכל מצב ועם כל אחד.

ככל שעובר הזמן לי אישית, נותר הפחד והחשש שישכחו את יוני, שלא יזכרו את מי שהיה, את מה שעשה, את מה שהרגיש, חשב, אהב, תרם ונתן. והנה התאספנו כאן ביום שישי בהתראה לא ארוכה ואתם כמנהגכם היום ההולדת השלישי שיוני לא עימנו באתם להיות ביחד ועימנו. באתם לציין את יום הולדתו ה- 32 של יוני. באתם להשתתף עימנו בטיול בחיק הטבע בדומה למה שיוני היה מארגן לעצמו עם חברים. טיול בתל חדיד מקום שיוני טייל רגלית, רכב כל אופניים לבד ועם ליפא ורץ עם כלבו הרצל. תל חדיד מסלול טיול שהונצח ע"י המדרשה במזכרת בתיה לזכרו של יוני.

וכשאני רואה את כולם, חלקכם עם תינוקות וילדים צעירים, אני קצת פחות פוחדת ויודעת ובטוחה למרות שיוני לא עמנו, לא מארגן יותר טיולים ולא גורם למטיילים עימו כיף ורמת אדרנלין גבוהה, אני יודעת שמה שאנו עושים כאן ועכשיו יוני עמנו ונהנה כמונו, וזו מתנתכם ומתנתנו ליום ההולדת של יוני.

ליפא , בילי, רעות, נעמה, שלומית ואני מודים לכם ואוהבים אתכם מאוד. תודה מיוחדת למדרשה בניהולו של אחי ארקין וליוזמתה של אסנת. לענת- שזנחה את עיסוקה והקדישה מזמנה היקר בהדרכה וגרמה לנו להשכיל ולהנות ביום שכזה. תודה למדריכות הצעירות שהצלחתן להקנות לדור הצעיר לאהוב, להנות, ללמוד ולרצות להמשיך לטיל כפי שעשה יוני וכפי שהיה רוצה .
ישר כוח ושוב אוהבת אתכם.