בס"ד
גלעד נולד בכפר סבא, בל' כסלו התש"מ (19.12.1979). בן בכור להוריו משה יהודה (דודו) ויעל.

הוא למד בבי"ס הממ"ד "בר אילן" בכפר סבא, בישיבת בנ"ע רעננה ובישיבת "מדברה כעדן" בדימונה ובמצפה רמון, שם התעצב והתגבש עולמו הרוחני התרבותי והערכי.

גלעד התגייס לפלחה"ן צנחנים לשירות צבאי מלא, ולאחריו הגשים את אחת משאיפותיו והצטרף לשירות הבטחון הכללי והתחיל לעבוד כמאבטח וכבכיר בנתב"ג ולאחר כשנתיים עבר לעבוד כמטוסאי באל – על. תוך כדי עבודתו בנתב"ג, התחתן עם חני ועבר לישוב עלי שבשומרון שם בנו את ביתם ושם נולד בנם לביא.
גלעד היה אדם של אנשים – אוהב ואהוב על כולם, אדם שהקשבה מוחלטת לבן שיחו הייתה מאבני היסוד של אישיותו. הוא בא במגע והתחבר למגוון גדול של אנשים. מכל אדם שפגש, ששוחח עימו לקח גלעד משהו לתוך חייו.
לגלעד הייתה אהבה לידע. לא היה נדרש הרבה כדי לגרום לו להתחיל לנבור במאגרי מידע שונים ולמצוא עוד נושא שהפך לתחביב ולחלק מהחיים. הצימאון לידע לא הוגבל לתחום ספציפי אחד אלא הקיף נושאים שונים החל מפיזיקה, דרך צילום, נגרות, גינון, טיולים בארץ ובחו"ל, כושר גופני וכמובן לימוד תורה הן בישיבה והן לבדו או עם חבר בבית.
גלעד ראה בשמירה על כושר גופני מעלה חשובה ובה התחיל כבר בשלב התיכון. הוא הציב לעצמו סטנדרטים גבוהים, ולא ויתר גם בימים חמים מאוד או גשומים.

גלעד אהב לעבוד עם הידיים. את הבית שבו גר – ראה כמעין מבנה שאותו הוא משפר ומשבח כל הזמן, הן מצד הפרקטיות ופתרונות האחסון היצירתיים והן מהצד האסטטי. הגינה בביתו הייתה ידועה בשכונה, ואהבתו לדשא, לצמחים ולתבלינים הייתה גדולה ומדבקת.
גלעד היה איש משפחה. בעל מסור ואבא נדיר, שותף בכל חלקי חייו של בנו, החל מתהליך ההיריון והלידה, דרך כל שלב ראשון שהצליח להיות חלק ממנו. אמנם לביא זכה להכיר אותו רק שמונה חודשים אולם אופיו של גלעד הוטבע בבנו מעבר למה שנראה כהגיוני.

גלעד נקרא לשירות המילואים בזמן מלחמת לבנון השנייה, ויצא עם חבריו מימי השירות הסדיר מתוך אמונה בערך הגדול של שמירה על העם והארץ. ביום רביעי, ט"ו באב התשס"ו (9.8.2006) פגע טיל ראשון בבית בו שהו גלעד וחבריו בכפר דאבל שבדרום הלבנון, תוך כדי פינוי הפצועים פגע טיל שני בבית וגלעד נהרג במקום.
גלעד השאיר אחריו אישה, בן, הורים, אחים ואחות, משפחה וחברים.

ת.נ.צ.ב.ה

קישור לאתר משרד הביטחון